ברוכים הבאים לאתר עמותת "יחד נתעצם" (ע"ר, לשעבר: "עמותת כל אחד").
אתר העמותה במתכונתו הנוכחית והמצומצמת הינו אתר זמני.

העמותה פועלת לגיוס משאבים אנושיים, מקצועיים ופיננסיים לשם השגת מיכשור וציוד רפואי מתקדם החיוני להגשמת היעדים הרפואיים של היחידה הארצית לאורטופדיה אונקולוגית במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל-אביב. העמותה גם מלווה ודואגת לחולים המאושפזים ביחידה ולבני משפחותיהם. בנוסף פועלת העמותה לרווחת הצוות הרפואי, באמצעות מימון השתלמויות, מימון סדנאות תמיכה וכדומה.

העמותה הוקמה ונרשמה כחוק ביום 27 בנובמבר 1996 בשם עמותת "כל אחד", ובתאריך 25 בנובמבר 2007 שינתה את שמה לעמותת "יחד נתעצם".

העמותה הוקמה ע"י "בוגרי" היחידה הארצית לאורטופדיה אונקולוגית, דהיינו: אנשים שחלו, טופלו, הבריאו ונמצאים במעקב היחידה; או קרובים של אנשים (ילדים, הורים, חברים...) שטופלו במחלקה.

העמותה מאופיינת כ"עמותה לבנה" – עמותה הפועלת ללא הוצאות שכר וללא הוצאות כלליות ואשר בעלי התפקידים בה עושים את מלאכתם בהתנדבות.

העמותה עומדת בכל הקריטריונים של רשם העמותות שהנפיק לה תעודת "ניהול תקין". מספר העמותה: 580283919.

העמותה מוכרת על פי סעיף 46 לפקודת מס-הכנסה שעל פיו
זכאים התורמים לזיכוי מס בגין תרומותיהם לעמותה.

מבנה העמותה הוא כנדרש בחוק: ועד מנהל, גזבר, יועץ משפטי, ועדת ביקורת, מליאה, אסיפות חברים שנתיות ובחירות בהתאם. העמותה מגישה דוחות שנתיים כחוק.

קישור: אורתופדיה אונקולוגית - מחלקה ארצית - המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי.

אורטופדיה אונקולוגית היא תת-התמחות/התמחות-על/דגם חדשני של מקצוע רב-תחומי במהותו, העוסק באבחון, טפול ומחקר של גדולים במערכת המוסקולוסקלטלית . מדובר בגידולים ראשוניים שפירים וממאירים (סרקומות), גדולים משניים (גרורות) ותהליכים כמו גידוליים ב-: עצמות, פרקים ורקמות רכות (תת-עור,שומן, שרירים, רקמות חבור כמו גידים, פסיות וקופסיות, עצבים וכלי דם פריפריים...) ובמקומות האנטומיים הבאים: גפיים, חגורות האגן והכתפיים, עמוד השדרה והרקמות הפרהספינליות, דופן בית חזה ודופן הבטן.

המקצוע עוסק בעיקר בצד האבחוני והטיפול הכירוגי בשת"פ הדוק עם מקצועות מקבילים ב-: אונקולוגיה של מבוגרים ושל ילדים (כמותרפיה, אמונותרפיה, רדיותרפיה...) פתולוגיה של עצם ורקמות רכות, רדיולוגיה מוסקולוסקלטלית כולל אבחון ע"י ביופסיות מונחות, ציטוגנטיקה וביולוגיה מולקולרית, מקצועות כירורגיים (כירורגיה אונקולוגית כללית, פלסטיקה, כירורגיה מיקרו-ווסקולרית ומקר-ווסקולרית, נוירוכירורגיה של עצבים פריפריים, כירורגיה של גרורות בראות,...). מקצועות שקומיים וטפולים בכאב חריף וכרוני על רקע כירורגי או/ו- סרטן, וכל זה בחולים בכל הגילים מהילוד ועד הקשיש.

המקצוע עוסק גם בצד הדסטרוקטיבי (כריתת הגדולים למיניהם על פי עקרונות...) וגם בצד הרקונסטרוקטיבי ונושא את הד גל של כירורגיה משמרת גפיים ( LSS ) בניגוד לעולם האמפוטציות המסורתי ( AS ). מטבע הדברים עסוק מרכזי של המקצוע הוא הטיפול הכוללני ולאורך זמן (מעקב ארוך טווח של שנים רבות על רקע אונקולוגי או הצורך בשיפוץ מתמיד של גפיים...) בסרקומות של עצם ורקמות רכות שמהוות 1% מהסרטנים בעולם המערבי וקרוב ל- 15%-20% מהסרטנים בגיל הילדות, בגרות (0-20) ובאנשים צעירים מתחת לגיל 40. מכאן ברור מאוד (מחלות קשות נדירות עם טפולים מורכבים וארוכי טווח) הצורך בריכוז חולים אלה.

בנוסף לכך המקצוע הופך היום ליועץ ומבצע עיקרי בקצוות של כירורגיה של רוויזיות בעצמות ופרקים אחרי ניתוחים חוזרים של החלפות מפרקים רגילות, טראומה וזיהומים (שלא על רקע אונקולוגי) מכיוון שבקצוות אלה המצב האנטומי זהה למצבי ההתחלה אחרי כריתת גדול ממאיר והפתרונות השחזוריים שלנו הם המתאימים.

כמו כן אורטופדיה אונקולוגית הוא המקצוע הכמעט יחיד שמבצע כיום (ויש לו הידע והנסיון) את ה- Major A.S. כמו הסוגים השונים של המיפלבקטומיה וכריתות של חגורת הכתף גם מסבות לא אונקולוגיות (למשל מבצעים ניתוחים אלה במחלקות לכירורגיה של כלי דם או בטראומה).

המקצוע נולד באמצע שנות ה- 70 והוא בן 25-30 שנים. כל זמן שאמפוטציות + תפילות היו הטפול היחיד בסרקומות (והרפוי היה 0-15%) לא היה בו צורך אבל דברים השתנו ומשתנים, היום: cure rate בסרקומות נע בין 50% ל- 90% (ממוצע- 60%) והיחס בין LSS ל AS התהפך ב- 180 0 מ- 95%/ 5% ל- 15% / 85%.

3 אגודים באורטופדיה אונקולוגית ( EMSOS , AMSTS , ו- APMSTS ) שנפגשים כל אחד פעם בשנה וכולם יחד פעם בשנתיים ( ISOLS ), מכילים קרוב ל 300 משתתפים בפגישה הגדולה של פעם בשנתיים.

היסטוריה של היחידה : בסוף 1987 חזר ד"ר מלר מהשתלמות בת שנתיים וחצי בארה"ב בבולטימור ו- וושינגטון די.סי. תחת ה NCI ופרופ' מ.מ. מלאור שמנקז את המקצוע במרכז החוף המזרחי של ארה"ב ובמסגרת NIH ( גם הסגן ד"ר יהודה קולנדר וגם הרופא הבכיר השלישי- ד"ר יעקב ביקלס, הם בוגרי אותו מקום) והחל בהקמת היחידה כמרכז ארצי בביה"ח סורוקה בנגב. ההתחלה הייתה מ- אפס ובסוף 1992 קבלה היחידה הכרה כמרכז ארצי של קופת חולים כללית. בסוף 1993 הוכרזה כיחידה ארצית ע"י משרד הבריאות והמועצה הלאומית לאונקולוגיה. ב- 9/94 עברה היחידה כמקשה אחת למרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי ומתפקדת בו עד היום.

תקנים וצוות: היחידה היא בת 14 מיטות (לא כולל מיטות ילדים) + צוות אחיות ומקצועות פרה-רפואיים (פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, עו"ס, אחות מתאמת...)

הצוות הרפואי כולל :מנהל מחלקה- ד"ר יצחק מלר, סגן מנהל מחלקה- ד"ר יהודה קולנדר, רופא בכיר שלישי- ד"ר יעקב ביקלס רופא בכיר רביעי – ד"ר שלמה דדיה נמצא בהשתלמות עד סוף 2007 ורופא ראשי קבוע ד"ר אלכס נירקין בנוסף לכך מתמחים מאורטופדיה כללית ברוטציה ולעיתים גם ממקצועות אחרים.

כמו כן מגיעים גם סטודנטים/ סטג'רים לרוטציה אלקטיבית.

מערכות אחרות בביה"ח שהתפתחו ביוזמה והשראה של היחידה (מבחינה ארגונית, כלכלית, "פוליטית" ומדעית): מ- 9/94 ועד הלום:

• יחידה לפתולוגיה של עצם ורקמות רכות בראשות ד"ר איסקוב במכון הפתולוגי.
• יחידה לאונקולוגיה של המערכת המוסקולוסקלטלית במבוגרים, בראשות פרופ' מרימסקי במכון האונקולוגי.
• יחידה של רדיולוגיה מוסקולוסקלטלית כולל מערך לבצוע ביופסיות מחט תחת הדמיה בראשות ד"ר פלוסר במסגרת המכון להדמיה.
• מערכת לאבחון ציטוגנטי בסרקומות במסגרת המכון הגנטי בראשות ד"ר אבי אור כשמוקדשת לנושא גב' מרים גולדשטיין (כולל כעבודת דוקטורט).

ה. מערך חטיבתי (שמקורו ביחידתנו) לטפול פוסטאופרטיבי בכאבים ברשות ד"ר מרואני
(היחידה מובילה בתחום זה שנים רבות את כל המהלכים בביה"ח).

נפח עבודה קליני וכירורגי: על פי הסטטיסטיקה של משרד הבריאות מנקזת היום היחידה כ- 90% מסרקומות העצם בארץ ו 80% מסרקומות של רקמות רכות (באספקט האבחון והטיפול הניתוחי).

מרפאת מעקב כללית לחולים מבוגרים: בימים א' ו- ג'- כ- 3500 בקורים בשנה.

מרפאת מעקב כללית לילדים: בימי ה'- כ- 750 בקורים בשנה. מרפאה ראשונית לחולים חדשים: במשרד בימי א' ג' ו- ה' מעל 1500 בקורים לשנה ( יש לזכור שמופנים אלינו חולים בחשד לגידולים שבסופו של דבר אינם גידולים). בכל ימי השבוע נבדקים עוד עשרות מקרים על בסיס של חצי דחוף (סיבוכים ובעיות). מרפאת מעקב משותפת אונקולוגית (עם פרופ' מרימסקי) בימי ה'- מעל 750 ביקורים בשנה. מרפאות משותפות נוספות עם אורטופדית ילדים ( בעיות אי-שיוויון אורך גפיים). כירורגיה מיקרו- ווסקולרית, גרורות בריאות ושחזורי עצבים פריפריים (עם ד"ר רוחקינד) - מתקיימות במקביל בימים ספציפיים.

כעקרון ביחידה - חולים חדשים מתקבלים תוך שעות או ימים ומופנים כיום מכל הקשת: רופאי- משפחה, מחלקות ומרפאות אורטופדיות, פלסטיות, כירורגיה כללית, מכונים אונקולוגיים, מדינות שכנות ומדינות מזרח אירופה.

בשנת 2005 השתתף ובצע צוות היחידה 820 ניתוחים (כולל במסגרת שת"פ עם מחלקות אחרות ולעיתים על חשבונן). בחלוקה של: 1/3 קטנים (עד 1h ), 1/3 בינוניים (עד 3h ) ו- 1/3 גדולים- (בין 3h ל- 24h לפי הצורך). 1/3 מהמנותחים – ילדים.

צוות היחידה עורך גם בקורים קבועים במחלקות לאונקו ילדים ברחבי הארץ (בעיקר- תה"ש/פרופ' רכבי, שניידר/ פרופ' א.כהן, רמב"ם/ פרופ' מ. בן הרוש) ובמקומות נוספים לפי הצורך.

הוראה: עקב תחושת ראשוניות (חלוציות) ומיסיונריות של צוות היחידה מראשית הקמתה (מדובר במקצוע חדש, לא מוכר ושלישוני) עוסק הצוות באופן אינטנסיבי בהוראה במספר מישורים:

• הוראה במסגרות רפואיות ולא רפואיות ממוסדות ולא ממוסדות כגון: בתי- ספר לאחיות ברחבי הארץ (תה"ש, מאיר, סורוקה...) בתי- ספר לפיזיותרפיה ואיגודים של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. בתי- חולים ומחלקות אחרות בארץ. ביה"ס ללימודי המשך באוניברסיטת ת"א בחוג לאורטופדיה, חוג לאונקולוגיה, חוג לכירורגיה כללית, חוג לרדיולוגיה, רופאי משפחה, ועוד, פורומים שונים ומשונים כמו מהנדסים, כלכלנים, משפטנים...ומה לא.
• הוראה לסטודנטים לרפואה- במסגרת ההוראה הקלינית למחלקות אורטופדיות וכירורגיה כללית.
• הוראה למתמחים באורטופדיה כללית- בעיקר בהכנה לבחינות שלב ב' ( זו כבר מסורת שהם באים אלינו מכל הארץ למספר מפגשי הוראה- כל זה לא ממוסד).

יש במסגרת המחלקה ספריה ספציפית שהמתמחים ברוטציה משתמשים בה.

מה ההבדל בין גידול ממאיר (סרטן) לגידול שפיר ?
בשני המקרים מדובר בגידולים דהיינו במצב שבו תא בודד של רקמה מסויימת באיבר אחד עובר שינוי מבני ותפקודי (מסיבות שונות, ידועות ולא ידועות גם יחד) הוא מתחיל להתחלק ולהתרבות באותו המיקום והופך לגוש שהורס בדרכו את הרקמה הבריאה שמסביב. בגידול ממאיר בניגוד לגידול שפיר לתאים המתפרעים יש תכונה נוספת: היכולת לעזוב את הגוש המקורי ולהסתנן דרך דפנות כלי הדם (ורידים עורקים כלי לימפה) לזרם הדם ולהגיע איתו לאתרים אחרים בגוף, לעזוב את הכלים, להתיישב ולנבוט באיברם הרחוקים ולהפוך לגושים דומים לגוש האם, דהיינו גרורות. תאי גידול שפיר אינם מסוגלים לבצע מסע כזה, לעומת זאת במקום המקורי הגוש הממאיר וגם השפיר יכולים לגידול בקצבים שונים ולגרום להרס מקומי ניכר עם אובדנים תפקודיים, כפונקציה של המקום האנטומי בגוף וסוג האיבר בו הם קיימים (יש הבדל בין גוש שגדל באמצע המוח ובין גוש שגדל בקצה אצבע 5 בכף רגלינו).

האם ממאירות היא תכונה מוחלטת בבחינת "הכל או כלום"?
בהחלט לא. ממאירות ותמונת המראה שלה – שפירות, הן למעשה דרגות על פני סקאלה. גידול ממאיר בדרגה של 100% משמעותו שבמאה מקרים מתוך 100 הגידול ישלח גרורות! גידול ממאיר בדרגה של 10% משמעותו שרק ב – 10 מקרים מתוך מאה הגידול ישלח גרורות. על סמך ידע קודם אנו מסוגלים לנבא את דרגת הממאירות בצורה מאוד מסורבלת ולא מדוייקת ולפיכך הגידולים ממוינים ל- 3 דרגות (לפעמים 4 דרגות): שפירים, ממאירים בדרגה נמוכה וממאירים בדרגה גבוהה. (אבל בתוך כל דרגה כזאת יש הרבה וריאציות סטטיסטית שאינן ברות נבוי לגבי החולה המסויים).

האם גידול ממאיר תמיד מסתיים במות החולה וגידול שפיר אינו גורם למוות?
התשובה היא שלילית – מדובר במיתוס חסר כל בסיס מדעי. גידול שפיר לחלוטין כמו לימפומה (גוש שומני "פשוט") שגדל 1 מ"מ בשנה אבל מצוי ליד מרכז הנשימה במוח יגרום למוות מיידי! ולעומתו גידולים ממאירים מפושטים של האשך נתונים לריפוי של קרוב ל 100%!

מה ההבדל בין גידול ראשוני ממאיר לגידול ממאיר משני (גרורה)?
גידול ראשוני ממאיר מתייחס לתא האם המקורי ממנו התחיל: אוסטאוסרקומה הוא גידול ראשוני ממאיר שמקורו בתא הבסיס של רקמת העצם ונקרא אוסטאובלסט. כאשר תאי גידול זה ינועו עם זרם הדם ויתיישבו ברקמת הריאה הם יהפכו לגרורה בריאה = גידול ממאיר משני. גידול ראשוני ממאיר של תאי רקמות השד כאשר הם ינדדו עם זרם הדם ויתיישבו בתוך עצם הירך הם יקראו גרורה של סרטן השד לעצם הירך = גידול ממאיר משני.

מה אופייני וספציפי לסרקומות עצם ורקמות רכות (גידולים ראשוניים ממאירים של מערכת השלד והרקמות הרכות בגפיים, בחגורות האגן והכתפיים ומקומות נוספים)?
הם גידולים נדירים מאוד (1% לערך מכל סוגי הסרטן, קרוב ל – 150 מקרים חדשים בשנה בכל הגילאים במדינת ישראל). אופיניים לגיל הילדות ואנשים צעירים, נוהגים לשלוח גרורות בעיקר לריאות, ניתנים לרפוי ב- 60% מהמקרים בקירוב.

מה זה "רקמות רכות"?
זה "הבשר" שנמצא בין העור ובין עצמות השלד בכל גופנו. רקמות אלה כוללות: שרירים, רקמות שומן, גידים, כלי דם, עצבים פריפריים ועוד...

האם סרקומות הן תורשתיות? האם הילדים שלי יהיו חולים? מה הסיבה להופעת הסרקומה? למה זה קרה דווקא לי?
התשובה, ברובה המכריע שלילית – עד היום אין הוכחה להעברה תורשתית של מחלות אלה, במצבים נדירים וידועים יש נטייה גנטית לפתח אותם אבל מפאת נדירותם אין טעם להכנס לפירוט כזה. יש לזכור כי רק בעשור האחרון ובעשורים הבאים לעתיד מתבררות המשמעויות של מושגים כמו: "נטייה משפחתית", "נטייה גנטית" "סיבות גנטיות" – עדיין אין אנו יודעים לומר שהשינוי הגנטי שנצפה הוא סיבת המחלה או תוצאה שלה! רק במקרים בודדים ניתן לומר שגורמים סביבתיים כמו חשיפה לחומרים מסרטנים או קרינה בעבר הרחוק הם אכן היו הגורם להופעת הסרקומה.

האם הופעת גרורות בריאות בכל שלב שהוא של המחלה הוא פסק דין מוות?
התשובה היא שלילית – נא לזכור מספר עובדות יסוד:

• הסבירות שתאי גידול מסתובבים בגופנו במקרים של גידולים ראשוניים ממאירים בדרגה גבוהה (הסרקומות) – היא גבוהה גם אם אנו לא רואים אותם.
• כל אמצעי ההדמיה המודרניים שבשימוש (צלומי רנטגן, CT,MRI , מיפויים...) מסוגלים לראות דברים שהם מעל גודל של מ"מ אחדים בעוד שתאים בודדים של גידול הם בגודל של מיקרונים – הפער הוא של אלפי אחוזים!
• לצערנו קבוצות גידולים זאת לא ניתנת לזיהוי באמצעות בדיקות מעבדה כי אינם מפרישים סמנים רגישים שניתן לבדוק בבדיקות דם או שתן או כל דבר אחר. לכן, העובדה שאנו רואים גרורות בריאות אינה סימן טוב אבל אינה בהכרח סימן רע. הגרורות בריאות מטופלות היטב ע"י טיפולים כימותרפיים ושאריות של גרורות אלה ניתן להוציא ע"י ניתוח ריאות שהם יחסית פשוטים. למעשה הרגישות של הגידול הספציפי לתרופות הכימותרפיות הוא הפקטור הקובע ותכונה זו לא קשורה לעובדה שאנו רואים או לא רואים את הגרורות בריאות. אין ספק שגרורות בריאות שלא ניתנו לריפוי ע"י כימותרפיה או ניתוח יהיו הגורם המרכזי למותו של החולה כי אפשר לחיות בלי רגל או יד אבל לא בלי ריאות.

באורטופדיה אונקולוגית מצליחים לשמר 85% מהגפיים הנגועות

ראיון עם: פרופ' יצחק מלר
ראיין:שמואל לביא

על שולחנו של מנהל המערך הכירורגי במרכז רפואי גדול בבריטניה ניצב, במקום בולט, שלט שבו נאמר :" כירורג יומרני, אומניפוטנט עושה את מה שהוא חושב שאלוהים היה עושה אם הוא היה יודע את העבודה בשטח...אני מקווה שבמערך שלנו אין כירורג כזה"- אתה יודע לשער למה התכוון אותו מנהל בריטי, פרופסור ידוע בעל תואר סיר?

אני מניח שהוא התכוון למצב שינק מהחינוך של עולם הרפואה המערבי, כפי שהוא רווח עד זה לא כבר, ובלא מעט מקומות עודנו רווח. מקורו של חינוך זה במרכז אירופה, דוגמת גרמניה וצרפת, ולפיו הרופא הפרופסור נחשב אלוהים, מה שהוא אומר זה קדוש, והמטופל כלל לא אמור להיות מעורב בנושא.

אולי אפילו הוא הפריע?

הוא לא הפריע כי הוא התשתית, ובלי התשתית אין פעילות של הגאון...נוהג זה, לפיו הרופא אומר והפציינט מבצע - אין דיון, אין מו"מ, אין שאלות ותשובות - רווח הרבה מאוד זמן. תתפלא אולי לשמוע שגם בישראל. כך אני התחנכתי בהדסה בהיותי סטודנט, באשר זה היה החינוך הרפואי המקובל.

אבל אותו מנהל מערך כירוגי הדגיש בסיפא, כי הוא מקווה
שבמערך בניהולו אין רופא כזה

סביר מאוד להניח כי אותו פרופסור מכובד הגיע לכלל מסקנה, שהיא לדעתי מאוד נכונה, שהאדנות הזו איננה נכונה בבסיסה, ובוודאי שאבד עליה הכלח בתקופתנו. הראייה המיידית היא שהיום דברים משתנים מהמסד, לא רק בכירורגיה, אלא בכלל הרפואה, הרופאים מבינים כי למעשה הם אמורים להיות משרתי ציבור צנועים שאפילו את הידע שלהם, ברוב המקרים, הם רוכשים על חשבון הציבור, שכן בית ספר ציבורי לרפואה ממומן מכספי המיסים. אשר על כן, אני גם חייב לציבור, ובל נשכח כי הציבור מורכב מבני אדם אוטונומיים. הכל משתלב בתוך המהפכה של זכויות האדם, זכויות החולה, והמבט על האדם המודרני שהוא אוטונומי ויש לו זכות בלתי מעורערת לדעת, לקבל מידע על עצמו ולהחליט, בוודאי כשמדובר בבריאותו ובחייו.

מה מייחד את האורטופדיה האונקולוגית, ובאיזה מידה
היא מצליחה להימנע מכריתת איברים

חשוב לדעת כי האורטופדיה האונקולוגית היא ענף חדש יחסית ברפואה. זה עולם חדש שהחל להתפתח בסוף שנות ה-70 תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמות. כלומר, מדובר בענף רפואי המציין כ-25 שנות קיום, שברפואה זו תקופה קצרה למדי. אפשר לומר כי זו תחילה של דרך ארוכה, שאני מרוד מקווה שתוליך להתפתחויות חיוניות וחשובות.

ענף זה התחיל מדבר בסיסי אחד: קבוצות המחלות שהאורטופדיה האונקולוגית אמורה לטפל בה היא קטנה במימדיה שכן גידולים לסוגיהם ולמיניהם במערכת השלד והרקמות הרכות של הגפיים, חגורת האגן והכתפיים, הם בכמות קטנה. הווה אומר, מבחינת נפח ושכיחות מדובר במחלות מעטות. לעומת סרטן השד, לדוגמה, שהיא מחלה מאוד מאוד שכיחה, הרי שבמקרה שלנו מדובר ב 150-110 מקרים חדשים מדי שנה, התמ גלים בארץ.

אמנם מדובר במחלה יחסית נדירה, אבל היא תוקפת אנשים צעירים- ילדים מתבגרים ואנשים בגיל צבא. עד סוף שנות ה-70 לא ידעו דבר על המחלות האלה. נהגו אז לקטוע את הידיים והר גליים, ואחר כך לבד מתפילה לא היה כל טיפול. ואמנם מאז סוף שנות ה-70 של המאה הקודמת נרשם מהפך של ממש בתחום זה- הן מבחינת הידע, המחקר וההבנה והן מבחינת הטיפול. רק אז היו זמינים טיפולים שונים. כתוצאה ממהפך מבורך זה, כרתנו פחות איברים והחלנו לשחזר איברים ובה בעת להאריך את תוחלת החיים של חולים אלה.

אפשר לומר היסטורית כי עד אמצע שנות ה-70 סיכוייו של בחור בן 16 עם אוסטאוסרקומה שזו הדוגמא הקלאסית, להיות בחיים נעו בין אפס ל-15 אחוז, להתרפא ולהישאר עם היד שלו, או עם הר גל שלו ברוב המקרים. בעוד שאז היקף הקטיעות נעו בין 90 ל-95% מהמקרים, היום זה הפוך. 855 מהמקרים עוברים כירורגיה משמרת דפיים ורק 15-10 אחוז עוברים כריתת גפיים.

הנה כי מדובר במהפכים של כמעט 180 מעלות- ועוד ידנו נטויה!

כלומר לא הגעתם לסוף הדרך.

חס וחלילה. מדובר התפתחות מתמדת, ולא אגזים כל העיקר אם אומר כי עוד צפויים חידושים משמעותיים ומרשימים.

האם אתם עושים היום פעולות שבעבר היו בבחינת חזון רחוק, ובאיזו מידה נתרמתם עלי ידי ההתפתחות המרשימה של המיכשור עתיר המדע והטכנולוגיה?

בוודאי שאנו עושים היום דברים שלא יכולנו לעשות בעבר. עצם העובדה שאנו מוציאים גידולים ממאירים בלי לקטוע את הר גל או את היד ומשחזרים את הר גל והיד- כאשר מבחינה שיחזורית אפשר לשחזר היום כמעט כל דבר.

אנו יודעים להחליף עצמות, להחליף פרקים, רקמות רכות וכלי דם, ורק עצבים הם אולי עדיין תחום שיחסית עוד לא הגענו ליכולת אופטימלית. עם זאת, גם היום אנו מסו גלים לשמר עצבים, לשחזר עצבים ולתפור עצבים, אבל זה עדיין איננו כפי שאנו רוצים שזה יהיה, וזו רק שאלה של זמן עד שנגיע להישגים דומים בתחום העצבים.

כל זאת הושג תודות לטכנולוגיות חדשות- אנחנו יודעים ליצור עצמות סינתטיות, פרקים סינתטים. עבור ילדים למשל, יש לנו משתלים מתארכים אפילו בלי כניסה פנימה, אלא על ידי אלקטרו- מגנט מבחוץ. אלה דברים חדשים שנתרמים על ידי הטכנולוגיה. עם זאת, ראוי לציין שני דברים נוספים: ההתקדמות האדירה באמצעי הדימות- וחשוב להזכיר כי בשנות ה-70 לא היו CT ו MRI אלא היו איזותופים מתוחכמים. אמצעי הדימות מאפשרים לנו לעבוד בצורה יוצאת מן הכלל.

אפשר לדמות זאת למודיעין משוכלל ומדויק. יש בידינו מודיעין מצוין, ומי שמבין במלחמות יודע עד כמה שהמודיעין הוא דבר מרכזי. מודיעין טוב יכול להכריע את הקרב. אשר על כן, חשיבות רבה נודעת לאמצעי הדימות המשוכללים והמושכלים העומדים לרשותנו. הדבר השלישי שאי אפשר להפריז בחשיבותו, הוא ההתקדמות העצומה בהבנה הביולוגית הבסיסית כתוצאה מהמחקר הבסיסי, שעוסק בביולוגיה מולקולרית, הגנטיקה של התא ועוד, שהפכו למרכיב המרכזי של האבחון הפתולוגי.

לטובת אלה ששכחו, או שאינם יודעים, רצוי לציין כי האבחון שפתולוגי היה פרמיטיבי למדי בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הוא התבצע על ידי פתולוג מאוד מיומן שהחזיק בידיו מקרוסקופ והסתכל. היום פני הדברים שונים תכלית שינוי.

היום הפתולוגיה היא מעבדה אדירה שבה מתבצעים מאוד בדיקות על כל פיסת ריקמה, כדי להגיע לאבחון מדויק ככל שרק אפשר.

מאוד חשוב להבין כי איבחון מדויק מאוד מאפשר טיפול מאוד מדויק. איבחון פחות מדויק מאלץ אותנו להשתמש במה שנקרא טיפולים כוללניים, שמטבע הדברים הם פחות טובים ולמעשה יותר פוגעים, שכן במקרים כאלה יורים באפלה תוך שימוש בהרבה תחמושת, עם פחות אפשרות לפגוע במטרה. לעמות זאת, אם יודעים במדויק שם של מחלה ומתכננים טיפול מדויק, או אז אפשר להשיג את התוצאה הטובה ביותר.

מהו מיקומה של האורטופדיה האונקולוגית בישראל באספקלריה בנילאומית?

זו שאלה שלא כלכך נעים לי להשיב עליה מטעמי צניעות. את זאת עדיף לשאול אחרים....

אין כל צורך להצטנע ולהסתיר הישגים, אם אומנם יש הישגים,
שבהם הושקעו מאמצים רבים ורבגוניים.

האורטופדיה האונקולוגית היא מקצוע מאוד מואד יחודי ומכיוון שכך, יש מעט מאוד "מטורפים" שנכנסים לתחום הזה ומקדישים לו את חייהם. ראוי לזכור כי בסוף שנת 1987 כאשר חזרתי מהשתלמות בארה"ב, גמרתי אומר לפרוש מהאורטופדיה הכללית (פרופ' יצחק מלר כיהן תקופה מסויימת כמנהל מחלקה האורטופדית בבית חולים סורקה באר שבע- ש.ל.)מכיוון שהיא כבר לא עניינה אותי יותר. באותו זמן חשבתי שיהיה זה יותר נכון מצדי להתמקד במשבצת ייחודית וברורה, ולהתמסר לה, אך ורק לה, ולהגיע בה לעומק.

המחלקה הארצית לאורטופדיה אונקולוגית מורכבת מארבעה רופאים בסך הכל- ובמאמר מוסגר יצוין כי מדובר במקצוע שאיננו מוכר להתמחות, לא בארץ ולא בשום מקום אחר בעולם. כדי להגיע למטרה צריך להתמחות בורטופדיה כללית ואחר כך ללמוד אורטופדיה אונקולוגית.

המחלקה הזאת היום היא מרכז בינלאומי מוכר, הנהנה ממעמד וממוניטין רבים בקרב הקהילה הבינלאומית.

כיצד זה מתבטא?

המחלקה הארצית לאורטופדיה אונקולוגית במרכז הרפואי תל אביב נחשבת באירופה, באיגוד הארופאי של האורטופדיה האונקולוגית , לפנינה שבכתר בתחום מקצועי זה , שהוא כאמור ייחודי ויחסית די חדש. היא מובילה , היא מספקת הרבה מידע, חבריה מפרסמים בין 10 ל- 15 מאמרים בשנה, היא מובילה בכנסים, היא שולחת אנשים לכל המקומות, ואולי יש מקום במסגרת זו לצחחן כי המחלקה שלנו מקבלת חולים מכל ארצות המזרח התיכון, חרף המתב הפוליטי, שהוא מאוד בעייתי, כידוע.

מכל ארצות המזרח התיכון?

כפי שאמרתי, מכל ארצות המזרח התיכון. היא מקבלת הרבה מאוד חולים ממדינות מזרח אירופה, מתורכיה, מיוון, קפריסין ועוד. זו מחלקה ששמה יצא למרחוק, וכאמור היא נהנית ממוניטין בינלאומי.

יגעת ומצאת תאמין.

נכון מאוד. השקענו המון, אנו מוסיפים להשקיע, ולשמחתינו אנו רואים שכר לעמלינו.

ולבסוף הרצון לעשות מול היכולת להגשים – למה עוד מותר לצפות?

בכל פורום במדינת ישראל שבפניו אני מופיע-של רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, עורכי דין ושאר גופים – אני נוהג להציג תמונה מתקופת הרנסנס (תחיית האומנויות והמדעים באירופה במאות ה- 14-16, שציינה את המעבר מתקופת ימי הביניים לעת החדשה) שמראה החלפת גפה שלמה – ניסיון שלא הצליח. היום לעומת זאת , אנו מסו גלים להחליף כמעט גפיים שלמות, ולעניות דעתי זה הכיוון. הכיוון יתמקד בניסיון להגיע להחלפות ביולוגיות. בזה אנחנו מובילים בהרבה תחומים, בעיקר בזכות יחידה למיקרו ואסקולר סרג'רי שהקמנו פה, בשיתוף עם המחלקההפלסטית, שמאפשרת לנו לשחזר איברים על ידי העברות חומר ביולוגי ממקום אחד בגוף למקום אחר בגוף. זו לדעתי התמונה שתאפיין את העתיד.

מהו פועלה של היחידה למיקרו ואסקולר סרג'רי?

מדובר במיקרו סרג'רי, קרי העברת קטע מאתר בגוף, נאמר שריר עם כלי דם ועצבים, למקום אחר, חיבורם המיידי עם מיקרוסקופים של העצבים וכלי הדם באופן שמקבלים חיות מיידית. זה לא סתם לקחת חתיכת עצם ולהעביר – זה לא כל כך חי, אלא עם כלי הדם. זה מיקרו ואסקולר סרג'רי. זה ענף אדיר, וזה לדעתי העתיד של הכירוגיה הביולוגית. מתעסקים בזה בעיקר פלסטיקאים שמתמחים במיקרו ואסקולר סרג'רי. יש לנו יחידה מצוינת, שתרמתי להקמתה ושהיא לדעתי מובילה בישראל. בפרקטיקה זו משתמשים לא רק באורטופדיה אונקולוגית. משתמשים בה האף-אוזן-גרון, בכירוגיה של הצוואר, בנוירוכירוגיה ועוד. יחידה זו נותנת שירות שמאפשר תעוזה כירורגית ויחידות בנייה מדהימות.

פרופ' יצחק מלר

מנהל המחלקה הארצית לאורטופדיה אונקולוגית במאכז רפואי תל אביב. למד בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים. התמחה באורטופדיה כללית בבית חולים סורוקה בבאר שבע. התמחה באורטופדיה אונקולוגית בארה"ב. השתלם במרכזים רפואיים בארה"ב . פרופסור חבר קליני בבית הספר לרפואה כל שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

אנו מזמינים אתכם להצטרף ולקחת חלק בפעילות העמותה,
החברות בעמותה כרוכה בדמי חבר בסך 120 ש”ח לשנה,
ניתן להצטרף באמצעות משלוח המחאה בדואר לפקודת "עמותת יחד נתעצם בלבד" בצרוף טופס התרומה וההתנדבות

כמו כן ניתן לבצע העברה בנקאית לזכות חשבון - 193711, בנק מזרחי טפחות (20) סניף 469, ולשלוח את טופס התרומה וההתנדבות לפקס: 03-5719011 - או בדואר.

מען לדברי דואר:
עמותת יחד נתעצם,
רח' טייבר 43,
ת.ד. 1011, גבעתיים 53416

טלפון: 03 - 5733939
פקס:   03 - 5719011